מהי הידרופוניקה? – גידולי הידרו
"הידרופוניקה" במובנה הצר הוא גידולי מים. הידרופוניקה הינה שיטת גידול צמחים ששורשיהם נמצאים במצע אחר שאיננו קרקע. ( הרחבה תמצאו בחלק "מצעי גידול ותערובות" בתפריט הראשי )
שיטת גידול זו מקובלת בעיקר בגידולים המוגנים על ידי בתי צמיחה העשויים פלסטיק או זכוכית, לרוב גידולים ביתיים.
בהידרופוניקה בונים לבית השורשים של הצמח, מערכת הקובעת לו מראש מצב אופטימלי, כלומר:
"תופרים לצמח חליפה לפי גזרתו", הדבר מתבטא באספקת מים ( השקיה ), אספקה תקינה של יסודות המזון החיוניים לצמח ( דשנים ), תגובה ( PH ), נוגדנים למחלות ורעלים ( הדברה ), ואמצעיי בקרה לשמירה על המצב הרצוי.
יסודות המזון החיוניים לצמח הם: פחמן, מימן, חמצן, חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגניון, גופרה, ברזל, נחושת, אבץ, בורון, מוליקדן, ומנגן, כל אלה כמובן במינונים הנכונים.
נוסף להידרופוניקה מקובלת גם שיטות אחרות להכנת מצעי גידול בבתי צמיחה,
אלו הם מצעים המורכבים מחומרים אורגנים כגון: נסורת, קליפות עצים ואפילו קש.
ההידרופוניקה מבוססת על מצעים יציבים המתערבים פחות מהקרקע או מהחומרים האורגנים,
דבר זה מקל על בקרה טובה של סביבת השורש, מה שמניב צמחים הידרופוניים משובחים במיוחד.
יתרונות ההידרופוניקה:
- כשמשתמשים בהידרופוניקה אין מחלות הבאות מהקרקע, צמחי בר שצריך לחסל או אדמה שצריך לעבד.
- בהידרופוניקה ישנה זמינות של כל האלמנטים והמינרלים הנחוצים. כלומר, דשנים, מדבירים, ייחורים, תאורה, השקיה ואוורור כמובן במינונים נכונים.
- בהידרופוניקה היבולים גדולים יותר.
- כמות פסולת מינימלית.
- בהידרופוניקה ישנה שליטה כמעט מוחלטת בתנאי הסביבה בו הצמח גדל.
- צמיחה אינטנסיבית שדורשת פחות מקום.
- גידול במשך כל השנה ללא תלות בעונות השנה. ( ישנם את נושאי האוורור, ההשקיה והתאורה שמותאמים באופן אישי )
- אפשרות לגדל כמעט בכל מקום.
- בהידרופוניקה נעשה שימוש מופחת במדבירים, וכתוצאה מכך תוצר נקי מכימיכלים ובריא יותר.
- ניתן לגדל צמחים בצפיפות רבה וכך לחסוך בשטח.
- ההידרופוניקה חסכונית במים, המיכלים בהם גדלים הצמחים משתמשים במערכת מים סגורה הממחזרת מים.
- הצמחים בהידרופוניקה מניבים יותר תפוקה בפחות זמן וכך הופכת ההידרופוניקה לכלי ריווחי עבור החקלאים בתנאים כלכלים, וסביבתיים שונים.
היסטוריה:
הרעיון לגדל צמחים ללא קרקע איננו חדש. כבר במאה ה-17 נערכו ניסויים בנושא.
הוגלנד וארנון היה הראשון שניסה ליישם את רעיון הידרופוניקה, אחריו הגיע החוקר האמריקני גריקה שכבר בשנת 1929 הציע לנצל דרך זו לגידול צמחים באופן חוחי. ( כלמור, במצעי גידול )
גריקה גידל צמחים ששורשיהם טבולים בבריכה עם תמיסת מזון, וחלקם העליון קשור לרשת מתכת.
עד המאה האחרונה הצטמצמה ההידרופוניקה למימדים מזעריים, ורק לאחרונה זכה הנושא להתעוררות מחודשת משתי סיבות עיקריות:
- שטחי הגידולים תחת מחסות גדלו מאוד.
- הביקוש לשיטות גידול הפותרות בעיות של קרקע גדל גם הוא.
הידע הטכנולוגי התפתח ועמו גם יעילותן של השיטות ההידרופוניות.
בישראל מגיע כיום שטח הגידולים ללא קרקע (כאמור הגידולים ההידרופוניים) ל-500 דונם לערך .
גידול צמחים במים – גידול צמחים – גידול צמחים ללא מצע – גידול הידרופוני – צמחי מרפא
