ארט דקו הוא סגנון אמנותי מודרניסטי שהתפתח בסביבות שנות ה-20 של המאה ה-20. מבחינת התקופה הוא מקביל לסגנון הבינלאומי ולסגנון המודרניסטי שיצא מבית הספר של הבאוהאוס, אולם הוא שונה ממנו בכמה מאפיינים. עם זאת, למרות שיש כמה בניינים בסגנון זה בתל-אביב, בדרך כלל מכלילים אותם כחלק מבנייני הסגנון הבינלאומי.
מקור השם ארט-דקו הוא בתערוכת העיצוב הבינלאומית שהתקיימה בפאריז בשנת 1925 (בצרפתית: Exposition d’Art Décoratif) ושם הופיע לראשונה ריכוז של יצירות עיצוב בסגנון החדש.
הצורך באסתטיקה חדשה נוצר בתקופה המודרנית כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית, שהביאה לשימוש בחומרים חדשים של העידן התעשייתי – הברזל, הבטון המזויין, הזכוכית, ואח”כ האלומיניום שהחלו להחליף את העץ, האבן, הגבס והחרסינה.
בארה”ב החלו לבנות לגובה. בתחילה אימצו את הסגנון הניאו-גותי שרווח לקראת סוף המאה ה-19 לבניית גורדי השחקים, אך הוא הוכיח את עצמו כבלתי יעיל ויקר לממדי הענק של הבניינים החדשים. גם סגנון ה”ארט-נובו” של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היה בלתי יעיל לבנייה החדשה.
בניגוד לסגנון המודרניסטי שהתפתח בית הספר באוהאוס והיה מהפכני – סגנון “ארט-דקו” היה המשך של ה”ארט-נובו” אך במקום הקווים הצמחיים המעוקלים של זה – היה הסגנון החדש גיאומטרי יותר – קווים ישרים וזוויות או עיגולים מדוייקים.
ה”באוהאוס” נבע מאידאולוגיה סוציאליסטית. הוא דגל בחומרים זולים ופשוטים, והיה פונקציונליסטי: לא היה מוכן לקבל כל עיטור או קישוט לא שימושי. רק השימושי נחשב ליפה. לפי האידאולוגיה של הפונקציונליזם – העיטור והקישוט לשמו היה יקר ומיותר וייצג את הבזבזנות הקפיטליסטית של הבורגנות.
לעומת זאת, ארט-דקו היה מפואר יותר. הוא דווקא עודד את הקישוט והעיטור בסגנון מודרניסטי וחדשני – קווים ישרים ודוגמאות גיאומטריות – העיצובים של ארט-דקו אינם מנסים להיות חסכניים. המעצבים של סגנון זה ממשיכים להשתמש בעץ – אמנם בעיבודים ישרים ומודרניים יותר אך עדיין היה זוהר ויוקרתי בעיצוב. ארט-דקו שומר יותר על סימטריה בעיצוב (ראה המלון למעלה) בעוד המודרניזם בעד שבירת הסימטריה.
זהו הסגנון שהשתלט על גורדי השחקים החדשים שנבנו בארה”ב, במיוחד בניו-יורק בשנות ה-20 וה30 של המאה ה-20. שני הבניינים המפוארים הידועים בסגנון זה הם ה-“אמפייר סטייט” ובניין “קרייזלר” בניו-יורק. גם העיר מיאמי במדינת פלורידה נחשבת לשמורה של הסגנון של שנות ה-30, וכפי שתראו – היא דומה מאוד לארכיטקטורה של תל-אביב מתקופה זו.
